אלמלח נ' איילון חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לפטור מאגרה וערבון.

לטענת ב"כ המבקשת, המבקשת נשואה, מתגוררת בקרית מלאכי ועובדת כקופאית בשכר של 1,800 ₪ בחודש. בעלה משתכר בסך של 3,900 ₪ בחודש, ואין להם מקורות הכנסה נוספים. הוצאותיהם הנם בגין שכ"ד, ארנונה, מים וחשמל מסתכמים בסך של כ-3,605 ₪ בחודש. כמו כן, למבקשת חובות בהוצאה לפועל בסך של כ-50 אלף ₪. לטענתו, מצבה הכלכלי של המבקשת בכי רע, והיא נאלצת לקחת הלוואות ולהסתייע בבני משפחתה על מנת לכלכל את משפחתה. לדבריו, המבקשת מיוצגת ללא תמורה, כאשר משמעות אי קבלת הבקשה, היא מניעת השמעת טענותיה הצודקות של המבקשת לעניין מינוי מומחה רפואי נוסף בעניינה, ולדידו, סיכוייה לזכות בערעור הנם טובים מאוד. בתצהירה, ציינה המבקשת כי לה ולבעלה אין רכוש או חסכונות.

לטענת ב"כ המשיבים, מדובר בבר"ע שהוגשה על החלטתו של בית משפט קמא לדחות את בקשת המבקשת לפסילת חוות דעתו של המומחה הרפואי, ולחילופין, למינוי מומחה נוסף לבדיקתה. לטענתו, פסילת חוות דעת נעשית במקרים נדירים בלבד, כאשר היעתרות למינוי מומחה נוסף נעשית במקרים חריגים בלבד ומטעמים כבדי משקל. היות ולא נפלו בחוות הדעת כל פגמים או ליקויים, אין מנוס מלהסיק כי סיכוייה לזכות בערעור הנם קלושים ביותר. כמו כן נטען כי המבקשת לא פירטה אודות מאמציה לגייס את הסכום הדרוש לערבון, מקרובי משפחתה או מכל מקור אחד.

ב"כ המבקשת טען בתגובה, כי קיומו של פער מהותי בין עמדת המומחה מטעם בית המשפט לבין עמדת הרופאים שבדקו את המבקשת, יכול בהחלט לשמש הצדקה לפסילת חוות הדעת, ולכל הפחות, יכול להצדיק מינוי מומחה נוסף. לדעתו, בניגוד לעמדת ב"כ המשיבים, נפלו פגמים וליקויים מקצועיים בקביעתו של המומחה, כאשר דחיית הבקשה למינוי מומחה נוסף, כמוה כדחיית התביעה. לטעמו, הפסיקה קובעת הגיש בעניין מינוי מומחים רפואיים בתביעות לפי חוק הפלת"ד צריכה להיות פתוחה וליברלית.

לעניין הפטור מאגרה

תקנה 14 לתקנות בית המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כי במניין שיקוליו ליתן פטור מתשלום אגרה ישקול בית המשפט שני מבחנים עיקריים: (א) האם אין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה; (ב) האם ההליך מגלה עליה. (ראו: בשג"ץ 7997/05 דניאלי נ' פרקליטות המדינה, 15.1.06).

בענייננו, עיון במסמכים שצירפה המבקשת, לרבות תלושי שכרה, תדפיס חשבון הבנק שלה, ותדפיס חובות בהוצאה לפועל, יש בהם כדי להצביע על יכולותיה הכלכליות המוגבלות של המבקשת. לכך אוסיף את העובדה שהמבקשת הצהירה כי לה ולבעלה אין כל רכוש או חסכונות, וכן את העובדה שייצוגה המשפטי נעשה ללא תמורה. בנסיבות אלה, מששוכנעתי כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו מן המשופרים, ומשנראה כי ההליך מגלה עילה, נחה דעתי, כי יש לפטור את המבקשת מתשלום האגרה.

לעניין הפטור מערבון

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראו: בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, 17.10.2007 (להלן: "עניין ורנר")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

בעניין זה נקבע, כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית הערבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור (ראו: בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011; עניין ורנר , שם).

בענייננו, עיון בתלושי השכר של המבקשת מלמד על כך ששכרה ברוטו עומד על כ-1,980 ₪, עיון בתדפיס חשבון הבנק מעלה כי הוא מצוי ביתרת חוב בסך של 10,705 ₪ (נכון ליום 22.11.13) ועיון בתדפיס ההוצאה לפועל מעלה כי סך חובותיה מסתכמים בכ-50 אלף ₪ (נכון ליום 28.11.13). בנוסף, צירפה המבקשת חוזה שכירות ממנו עולה כי שכר דירתה עומד על סך של 2,350 ₪ בחודש. על אף שהמבקשת לא צירפה את תלושי השכר של בעלה ולא פירטה אודות ניסיונותיה לגייס את סכום הערבון, נראה על פניו, כי יכולתה של המבקשת לשלם את העירבון במלואו, מוגבלת מאוד.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, מיהות הצדדים, שיעור ההוצאות הצפויות וסיכויי בקשת רשות הערעור להתקבל, נחה דעתי, שיש להפחית את גובה שיעור העירבון הנוהג, ולהעמידו על סך של 3,000 ₪ בלבד.

הערבון יופקד אפוא בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, בקשת רשות הערעור תימחק, ללא התראה נוספת.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ד, 23 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

ראובן שמיע, רשם התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: